למסע יצאנו עמיתי מחזור ד’, ועימנו שלוש עמיתות ממחזור ב’, צוות התוכנית ופרופ’ חן שכטר, ראש מכון מופ”ת.
עם אור ראשון התכנסנו בנתב”ג בשער 32. בשער, לפני העלייה למטוס, ערכנו טקס תפילת הדרך – בעברית ובערבית.
הגענו לפראג סמוך לשעת צוהריים, ומייד יצאנו במיני-אוטובוס צפוף לאולומוץ.
לאחר עצירה לארוחת צוהריים והתבשמות משאריות השלג שבדרך, הגענו לאולומוץ בשעת ערב מוקדמת. אולומוץ היא עיר שקטה. היא השישית בגודלה בצ’כיה, אך מלאה סטודנטים, ובהתאם לכך גם מספר הבארים והמועדונים בה. עשינו צ’ק-אין במלון, ויצאנו מייד לסיור בעיר העתיקה בהדרכת ד”ר פיטר סימצ’ק מאוניברסיטת פלאצקי המקומית. פיטר הסביר לנו על ההיסטוריה העשירה של העיר, שנבנתה בימי הביניים, ועל תפקידה כמרכז דתי וצבאי לאורך השנים. הוא סיפר לנו גם כי היהודים הורשו להתיישב בעיר רק בשלהי המאה ה-19, וכי בית הכנסת המפואר שהיה בעיר נהרס בשנת 1938 בליל הבדולח. בסיורנו בכיכרות העיר הבחנו בלא מעט אבני מרצפות לזכר יהודים שגורשו מביתם בשנות המלחמה. ביקרנו גם בכנסייה ששעל תקרתה מופיע שם ה’, וצפינו בקתדרלה המקומית המרשימה. 24 בנובמבר הוא חודש לפני חג המולד, והגענו בדיוק להדלקת עץ האשוח, אירוע מעניין שתושבים רבים באים לחזות בו.
בבית הקהילה היהודית התכנסנו לארוחת ערב ולהיכרות עם פטר פפושק, ראש הקהילה היהודית המקומית, המונה כ-140 חברים. פיטר סיפר על משפחתו וכיצד הגיע לתפקיד. סבו וסבתו היו ניצולי שואה, ואחרי המלחמה בחרו להישאר באולומוץ. כיוון שאביו נוצרי, בצעירותו הוא חגג גם את חג המולד, ובדומה לאחרים, רק עם נפילת השלטון הקומוניסטי החל להתקרב לזהותו היהודית. סבו כיהן במשך שנים כראש הקהילה היהודית בעיר, ולימים פטר החליף אותו בתפקיד. הוא סיפר כי הקהילה מארגנת אירועים שונים, בעיקר בחגים, המיועדים לחברי הקהילה וגם לסטודנטים הישראלים שהגיעו ללמוד באוניברסיטה המקומית.
את היום הראשון סיימנו בפעילות של רחל על האמורא הארץ-ישראלי עולא, שנתן לנו שיעור מזורז בצניעות לתייר הביקורתי. נוסף על כך למדנו על ההיסטוריה של צ’כיה מהסקירה שהעבירו יערה ועדה.
בחוץ עדיין היה חשוך כשיצאנו לנסיעה בת שעה וחצי לברנו. בעיר התחלקנו לשלוש קבוצות, וכל אחת מהן ביקרה בבית ספר יסודי אחר.
בשעת צוהריים התכנסנו באוניברסיטת מסריק שבמרכז ברנו, ושם שמענו הרצאות על האוניברסיטה באופן כללי, על החינוך המיוחד, ועל דילמות בהכשרת מורים המעסיקות את חברי הסגל בהכשרת מורים.
חזרנו לאולומוץ, אל בית הקהילה היהודית, ושמענו את הסיפור הישראלי המרתק של אורנה. אכלנו ארוחת ערב, ונותר לנו גם מעט זמן להסתובב בעיר.
לאחר ארוחת בוקר וצ’ק-אאוט מוקדמים במלון, הגיעו סטודנטיות חביבות מאוניברסיטת פלאצקי המקומית להראות לנו את הדרך (בתחבורה ציבורית) אל בתי ספר שנצפה בהם היום.
שוב התחלקנו לחמש קבוצות; ארבע מהקבוצות ביקרו בבתי ספר יסודיים, וקבוצה אחת ביקרה בגן ילדים.
בצוהריים התכנסנו באוניברסיטת פלאצקי מלאי רשמים וחוויות ממוסדות החינוך שראינו. למדנו כי הפקולטה לחינוך בפלאצקי היא הגדולה ביותר בצ’כיה, ולומדים בה קרוב ל-800 סטודנטים, אך רק בין 10 ל-20% מהם רוצים להיות מורים בעתיד (נשמע מוכר...).
לאחר מכן התחלקנו לקבוצות וערכנו דיונים עם אנשי סגל מקומיים. השיח האישי בקבוצות קטנות היה מרתק ומחכים, ואפשר, בפעם הראשונה, לנהל שיחה פתוחה ואינטימית.
בשעת אחר צוהריים מיהרנו לאוטובוס, לקחנו את המזוודות מהמלון והתחלנו במסע בן ארבע שעות חזרה לפראג. בפראג עשינו צ’ק-אין במלון, וכמה מאיתנו אף הספיקו לתפוס סיור לילי בעיר העתיקה.
לאחר ארוחת בוקר קלה צעדנו לקמפוס אוניברסיטת קארל, הנמצא במרכז העיר העתיקה. שם פגש אותנו ד”ר תומס קלינקה לשיחה על האוניברסיטה ולעיבוד של מה שראינו עד כה באוניברסיטאות השונות.
לאחר מכן התחלקנו לחמש קבוצות והתפזרנו בין חמישה מוסדות על-תיכוניים, רובם גימנסיות, לתצפית וללמידה.
עם צוהריים חזרנו אל קמפוס אוניברסיטת קארל, ולאחר ארוחה והפסקה פגשנו את סוזנה מסגל הפקולטה למנהיגות, שהעבירה לנו סדנה. לאחר הסדנה קיימנו מפגש בקבוצות עם מרצים להיסטוריה ולמוזיקה, ואחר הצוהריים קיבלנו מעט זמן חופשי להסתובב באזור.
את ארוחת הערב אכלנו במסעדת הגריל של חב”ד, ולאחר מכן חזרנו למלון. ליאורה המקסימה סיפרה לנו על ה”ערב טוב” שלה, ולאחר מכן בילינו בפעילות חברתית תחרותית אל תוך הלילה.
לאחר ארוחת בוקר וצ’ק-אאוט במלון נסענו תחבורה ציבורית וחצינו את הוולטובה כדי להגיע אל הספרייה המופלאה של מנזר סטרחוב. המנזר נבנה במאה ה-12 בידי נזירים שהשתייכו למסדר על שם נורברט הקדוש. הנזירים הקדישו את זמנם ללמידה, וכך נוצר במקום אוסף של מאות אלפי ספרים, חלקם אף כתבי יד נדירים, אשר המוקדמים שבהם מתוארכים למאה ה-9. אולמותיה המדהימים של הספרייה אינם פתוחים לקהל בדרך כלל, ואנו זכינו לטעימה מדהימה מספרייה עתיקה שבה ציורי קיר יפהפיים מתקופת הבארוק.
משם יצאנו לתצפית משותפת ולתמונה על רקע העיר (אפילו השמש יצאה לכמה דקות לכבוד האירוע), ולאחר מכן התפזרנו לזמן חופשי ברחבי העיר.
אחר הצוהריים התכנסנו שוב במלון לסשן של עיבוד מעמיק של החוויה ושל מה שראינו ולמדנו. את המפגש הנחו קים ורחל. אחרי סיכום ותודות, וארוחת ערב חלבית במסעדת חב”ד, יצאנו לשדה התעופה לקראת הטיסה חזרה לארץ.
