מהם הדגשים של מוסדות ההכשרה להוראה ועם אילו אתגרים הם מתמודדים?
האוניברסיטה נוסדה בשנת 1919 בעיר ברנו ונקראה על שם תומאס מסריק, נשיאה הראשון של צ’כוסלובקיה. זוהי האוניברסיטה השנייה בגודלה בצ’כיה. באוניברסיטה תשע פקולטות. אחת מהן היא הפקולטה לחינוך, שבה לומדים כ-5,000 סטודנטים, והיא מציעה תוכניות להכשרת מורים בתחומים שונים. תוכניות ההכשרה משלבות לימודים תאורטיים והתנסות מעשית בבתי ספר, במטרה להכין את הסטודנטים לאתגרי ההוראה.
בתואר הראשון והשני יחד יש כ-580 שעות של התנסות רפלקטיבית. בתואר הראשון הסטודנטים צופים בשיעורים, מתנסים עם מורה מלווה ומתפקדים כעוזרי הוראה ((Teaching assistant. הזמן שמבלים הסטודנטים בהתנסות הקלינית בבתי הספר מצומצם מאוד בהשוואה לנהוג בישראל. האוניברסיטה פיתחה כלי בן חמש מיומנויות ליבה של כשירות המורה, ובתוכן מיומנויות נוספות.
הפקולטות לחינוך משמשות כמייעצות ותומכות במוסדות החינוך שבשטח, ותלמידיהן ממלאים את בתי הספר כמתלמדים בפועל. במסגרת סמינרים הסטודנטים משתפים בהקלטות שיעורים שלהם, ובתוכניות התואר השני משולבים בסמינרים מורים מומחים מהשדה. בהקלטות משתמשים גם במסגרת המבחן המסכם לתואר. שלא כמו המורים, המגיעים לאקדמיה, הפקולטה פחות מגיעה לשדה, וזאת לאור הגישה הפדגוגית של הפקולטה לחינוך במסריק, המדגישה פרקטיקה ומבוססת על רפלקציה.
המחלקה לחינוך מיוחד כוללת תחומים נוספים, דוגמת הפרעות בתקשורת, ומשלבת פרויקטים של ארסמוס ולימודים מובילים. במחלקה יש חדרי “סנוז”, שבהם לומדים הסטודנטים קורס התערבות, וכן גלריות בנושאים מתחלפים בשיתוף המחלקה לאומנות. נוסף על כך, המחלקה מקיימת פסטיבל שנתי (Festival of Inclusive Culture).
והדובדבן שבקצפת – בסנאט האוניברסיטה חברים גם סטודנטים!
האוניברסיטה נוסדה בשנת 1573 בעיר אולומוץ, והיא מהאוניברסיטאות הוותיקות בצ’כיה. הפקולטה לחינוך של האוניברסיטה מציעה תוכניות הכשרה למורים, המייחסות משקל רב לשילוב בין תאוריה לפרקטיקה, בדגש על חדשנות פדגוגית ועל התאמת ההוראה לצורכי התלמידים. זו הפקולטה הגדולה מסוגה בצ’כיה; 80% מהתלמידים בפקולטה לומדים בתחום המדעים והאומנויות, ו-20% לומדים חינוך מיוחד.
כל סטודנט לומד בשתי התמחויות, ומדבריהם עולה כי הם רוצים להיות יותר בשטח. בפקולטה לחינוך יש כ-400 סטודנטים בתואר הראשון ו-320 בתואר השני, אך רק בין 10 ל-20% רוצים להיות מורים (האחרים לומדים רק לשם התואר); 60% ממשיכים לתואר שני (שבלעדיו לא ניתן להיות מורה בצ’כיה), ואילו 50% נושרים בשנה הראשונה בבית הספר בשל העומס. אחד הפתרונות שהפקולטה שוקדת עליו כיום הוא הרחבת ההתנסות.
האוניברסיטה נוסדה בשנת 1348 על ידי המלך קארל הרביעי, והיא מהאוניברסיטאות העתיקות באירופה. הפקולטה לחינוך של האוניברסיטה מציעה מגוון תוכניות להכשרת מורים, והן מתמקדות בפיתוח מנהיגות, במחקר חינוכי ובהתנסות מעשית.
בביקורנו באוניברסיטה ליווה אותנו ד”ר תומאש קלינקה, סגן הדקן לקשרים בין-לאומיים. במהלך הסקירה שלו על האוניברסיטה ופעילותה ציין תומאש שאחרי מלחמת העולם השנייה מיעוטים רבים “יצאו” מצ’כיה (הוא לא השתמש במילה “גורשו”), כך שצ’כיה נותרה מדינה הומוגנית למדי. לדעתו, יש לכך השפעה על הקצב האיטי של הפיתוח המערכתי ועל האיטיות ברפורמות ברמת המדיניות. לטענתו, היעדר קונפליקטים מעודד מצב סטטי – נקודה שהיה מעניין לשמוע, בהשוואה למצב בישראל.
בהכשרת מורים בפקולטה פועלים להקנות לסטודנטים את המיומנויות הנחוצות לכל מורה (ניהול, שלומות ותקשורת). בעבודה על בסיס המודל הזה יש מרצים המתקשים להיות ממוקדי מיומנויות המותאמות לכל סטודנט וללמד באופן קונסטרוקטיביסטי. המרצים עדיין מחזיקים בדעה שהם בעלי המומחיות, ומלמדים בשיטות מיושנות.
אשר ללמידה ולמוביליות החברתית – הסטודנטים בקמפוס מגיעים מרחבי צ’כיה וכן מסלובקיה, מרוסיה ומאוקראינה. יש גם סטודנטים המשתתפים בחילופי סטודנטים בתוכניות של ארסמוס.
גם באוניברסיטת קארל לכל סטודנט יש שתי התמחויות, וההתנסות היא בת 24 שעות בכל סמסטר, בתואר הראשון ובתואר השני. אנשי הסגל עסוקים בשאלה כיצד להגדיל את שעות ההתנסות, ובבתי הספר יש מורים מאמנים, בתשלום, המלווים את הסטודנטים.
